העגלה שלך

שאלות ותשובות

שעוות דבורים היא אקולוגית משאב טבעי ומתחדש, היא לא רעילה ואף והיפואלרגנית ועוזרת לנקות אלרגנים מהאוויר.

זמן הבעירה של שעוות דבורים ארוך בהשוואה לנרות אחרים בעוד שהיא מפיקה אור עדין ויפיפה, ועוזרת להפיץ בצורה טובה יותר את הניחוח של הנר

ניתן לסיים את הנרות בכלי בטון ולמלא אותו מחדש בעזרת סנואו פלקס.

חיתוך הפתילות חשוב מאוד. חיתוך הפתיליות ישמור על דלקת הנר ללא פיח שחור וזה יעניק לנר שלך זמן בעירה ארוך יותר. כאשר הפתיל מתארך מדי, הוא לא יכול למשוך שעווה עד לראש הפתיל. לכן, הפתיל עצמו יתחיל להישרף ותראה קצת פיח. שמרו על הפתילים האלה חתוכים כמו שצריך והנר שלכם ישרף בצורה מושלמת ולאורך זמן רב יותר!

על מנת לקבל את זמן הבערה המקסימלי שהנרות שלנו מציעים, עליכם להקפיד לשמור על הפתילות בגודל 1ס״מ.

כמו כן, בעת שריפת הנר אתה צריך להשאיר אותו בוער מספיק זמן כדי לאפשר לבריכת השעווה להתרחב עד הקצה החיצוני של הנר כך שאתה מנצל את כל השעווה.

ממומלץ לא לתת לנר לדלוק יותר משעה כאשר כל יש בריכת שעווה, זאת כדי להמנע מחימום יתר של השעווה אשר מקצר את חיי הנר.

כאשר מדליקים נר, חום הלהבה ממיס את השעווה ליד הפתיל. השעווה המומסת נמשכת אל הפתיל על ידי פעולה נימית. החום של הלהבה מאדה את השעווה הנוזלית והיא מגיבה עם חמצן לייצור אדי מים ופחמן דו חמצני (אותם תוצרי לוואי שבני אדם מייצרים בנשיפה).

נר עשוי היטב לא יוצר כמעט עשן כשהוא בוער כראוי. הפיח נובע בעיקר מהפרעות בלהבה ושריפה. אם הפתיל הופך ארוך מדי, או שזרם אוויר מפריע לצורת הלהבה, כמויות קטנות של חלקיקי פחמן לא שרופים (פיח) יברחו מהלהבה כגוש עשן גלוי.

כדי להימנע מכך, גזרו את הפתיל לאורך שצוין על ידי היצרן (בדרך כלל 1 ס”מ) והקפידו למקם נרות הרחק ממשבי רוח, פתחי אוורור או זרמי אוויר. אם נר מרצד כל הזמן או מעשן, הוא אינו בוער כראוי ויש לכבותו. הניחו לנר להתקרר, חתכו את הפתיל, וודאו שהאזור ללא משבי רוח ואז הדליקו מחדש.

זמני הבערה המינימליים והמקסימליים משתנים מנר לנר, לכן חשוב לפעול לפי הוראות היצרן. אתה תמיד צריך לשרוף נר מספיק זמן כדי להמיס לחלוטין את פני השטח שלו. ולא להשאיר אותו דולק יותר מ4 שעות ברצף. כבו נר אם הלהבה מתקרבת מדי לפמוט או למיכל.
נרות הם אחד מפריטי היוקרה המהנים, הזולים והנגישים ביותר. הם מחדירים לבית צבע וניחוח, ויכולים לעזור ליצור חום ואווירה מיוחדים כדי לאפשר תחושת רוגע ורווחה.
ניתן לאתר את השימושים המוקדמים ביותר בנרות לשנת 3,000 לפני הספירה! נרות החלו בימי מצרים העתיקה כאשר המצרים הקדמונים השתמשו בשומנים מן החי לשעווה. את השימוש הראשון בשעווה ובנרות הפתיל ניתן לייחס לרומאים הקדמונים, שהשתמשו בשעווה דבורים, יחד עם נייר פפירוס עבור הפתיל.
ריח, זיכרון ורגש קשורים קשר הדוק, וחוקרים ערכו מחקרים רבים על תופעת זיכרון הריח הזו. מחקרים מראים שכאשר אתה מריח משהו, הריח עובר דרך פקעת הריח שלך שמחוברת לשני חלקים במוח שלך (האמיגדלה וההיפוקמפוס) שמחברים את הריח באופן מיידי לזיכרון או לרגש שמתלווים אליו.
היוונים הקדמונים היו מדליקים נרות על עוגות אפויות כמנחות לאלים היוונים שלהם. השימוש בנרות על עוגות לימי הולדת לא הפך למסורת עד שנות ה-1700. כיום אנו ממשיכים במסורת של הנחת נרות על עוגות כדי לסמל אדם שמתבגר בשנה ומבקש משאלה לשנה הבאה.
כן! בהדלקה הראשונה תקבע כיצד הנר שלך יישרף עבור כל ההדלקות הבאות. לכן חשוב מאוד לוודא שיש בריכת שעווה שלמה.
לעיתים תופעה זו יכולה לקרות כאשר המשטח עליו הונח הנר לא ישר, גם זווית קטנה יכולה לייצר חוסר אחידות בבערה, מומלץ לסובב את הנר כדי לאזן את הבערה.
כנראה הפתיל נחנק כתוצאה מבריכת השעווה שנמצאת סביבו ולכן הוא לא מצליח להידלק, במצב שכזה מומלץ לכבות את הנר ולספוג עם נייר סופג את השעווה ליד הפתיל, לתת לו להתקרר ולהדליק מחדש.
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן